חג עצמאות שמח

לפני שנים רבות, כך מספרת האגדה, ישב לו אדם אחד בעל זקן, בארץ רחוקה.
גירד בזקנו. המהם לשפמו והגה במוחו הקודח רעיון לייצר תנועה רעיונית, לה יחברו כל יהודי העולם, או לפחות מרביתם. התנועה הציונית. הרי איש לא יתנגד לתנועה ציונית ששואפת לחזור לציון, הוא חשב לעצמו.עם רעיון זה הוא התרוצץ וצבר אוהדים ועשה נפשות.
בקונגרס הציוני בעיר בזל, נשמה התנועה הזו את נשימותיה הראשוניות. "אם תרצו" הוא אמר לחברים, "אין זו אגדה". והחברים רצו. ומתוך הרצון והכמיהה הזו קמה לה מדינה. ועדיין זו מדינה שבדרך.
עדיין מדינה הנאבקת על דרכה. על מוסריותה. על ערכיה. על צרכיה. על הצדק. על שוויוניות. על נתינה ולא רק לקיחה. על אהבת האדם מול קפיטליזם חזירי. על הדרת ומחיקת הגזענות. עדיין אנו בדרך והיא ארוכה ומפותלת. קשה וסוררת.
עדיין.
אז ברגע קט של אתנחתא אומר לכולכם:
 

חג שמח. חג שמח לכל תושבי המדינה.
מי יתן ונדע לחבקם, על שונותם, צבע עורם, מינם, מוצאם ושפתם.
לחבקם אל לבותינו ויחד נמשיך לבנות את מדינת ישראל.
מדינה של כחול ולבן.