קובץ שירים של לאונרד בשבילי זה חגיגה... אני קוראת בכל ערב כמה משיריו, מביטה באיוריו, בדרך כלל הוא מצייר פורטרט של עצמו
או של אישה.
אני אוהבת את השרבוטים, את השילוב של הטקסט על האיורים ונהנית מחשיפת האדם שמאחורי השירים.
מצטייר אדם רומנטי... למרות שבאוסף הזה, רוב השירים מתייחסים לתקופה שלו שפרש מעולם הבידור והחל את חייו כנזיר
במנזר, אי שם ליד לוס אנג'לס. הוא למד זן בודהיסטי ומקדיש או מתייחס בשיריו לגורו שלו. הוא מקבל שם חדש ג'יקאן, "השותק" או "השקט".
אם כן, שיריו מדברים על התבוננות , על ההתנזרות מסקס... על געגועים, ועל הזקנה.
יש שירים שנכתבו במשך עשרים שנה ומפורסמים בקובץ הזה, אך כמובן שכבר יצאו ספרי שירה שלו כבר בשנות החמישים.
כשאני קוראת את השירים, אני ממש יכולה לשמוע גם מנגינה, איזה "סוזאן" ברקע או "הללויה". קולו העמוק מתנגן לי גם בראש ואז חווית
הקריאה הופכת לדו או תלת מימדית ... (קולו, המוזיקה, השירים עצמם...).
כריכת הספר גם היא מאיוריו של ליאונרד כהן
ספר הכמיהה, לאונרד כהן, תרגום: קובי מידן, כנרת זמורה ביתן דביר, 2007, 234 עמ'
LEONARD COHEN, BOOK OF LONGING, 2006