בקיצור: מה קורה בכבישים? $$$ [4939]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
פקקים
מערכת התחבורה בישראל נמצאת במצב קרוב לקריסה. פקקים רבים, רבים מאוד, נוסעים שנתקעים בפקקים, מתעצבנים ומפסידים שעות. מדינת ישראל מפסידה כארבעה מיליארד שקל (הערכה) על כל השעות המבוזבזות הללו, ואינן מנוצלות. המצב הזה הוא לא תוצאה של ממשלת נתניהו בלבד. זהו כישלון מתמשך, שבעשור של שילטון נתניהו רק גדל והתעצם.
בלי כסף – לא שווה פרוטה
כשהגיע בצלאל סמוטריץ' למשרד התחבורה, הוא החליט לעשות משהו באופן מיידי. מה שישראל כץ לא עשה שמונה שנים - סמוטריץ' יעשה. ואז הוא גילה תוכנית, שישראל כץ סירב להפעיל אותה – תוכנית "נתיב פלוס". כדי לפתור את בעיות התחבורה, צריך לתכנן תוכנית גדולה, שתעלה כסף רב, ושיידרשו שנים רבות לביצועה. אבל מישהו במשרד התחבורה, הגה תוכנית, שלא תעלה כסף, ושלא דרוש זמן להפעלתה. מספיק להחליט, לא צריך תקציב של ממש, ולהוציא תקנות – ממש פיתרון אידיאלי. הפיתרון הזה הוא "נתיב פלוס".
נתיב פלוס
הרעיון "המבריק" הוא להקצות את אחד הנתיבים בכביש רק למכוניות, שבהן יש שניים, או יותר נוסעים, יעני קאר-פול, נסיעות שיתופיות של חברים יחד לעבודה. הרעיון הזה בא אחרי הצלחת "הנתיב המהיר", תוכנית שבה נסלל נתיב תחבורה נוסף, לטובת האוטובוסים, מכוניות עם נוסעים רבים, ולטובת מי שמוכן לשלם עבור הפריבילגיה לעקוף את הפקקים. זה היה טוב למועדפים, וזה הועיל קצת גם לאחרים, כיוון ש"הנתיב המהיר" הוריד קצת מהעומס על יתר הנתיבים.
אבל "נתיב פלוס", בלי תקציב, היא לקחת אחד מהנתיבים הקיימים, ולהקצות אותו רק למכוניות שיש בהן שניים, או יותר, נוסעים. מי שהגה את התוכנית הזאת, לא עשה את החשבון הפשוט, כאשר בנתיב אחד יש תנועה דלילה, זה אומר שביתר הנתיבים – העומס יעלה. כבר קודם העומס בכבישים היה גבוה, ולכן – התוצאה היא פקקים נוראים.
גם רעיון הקאר-פול בישראל איננו רעיון מועיל. אנשים שגרים יחד באותה שכונה בראשון לציון אינם עובדים יחד באותה שכונה בהרצליה.
אפקטים נוספים
כאשר הכביש הראשי מלא, קשה לנהגים מן הערים שבצידי הכביש הראשי, להיכנס לכביש הראשי ולהשתלב בתנועה. המשימה של לצאת מהבית ולהגיע לכביש הראשי, הופכת משימה בלתי אפשרית. האנשים כבר הבינו שלצאת מהבית בזמן הרגיל, זה אומר לא להגיע לעבודה בזמן סביר. לכן כל אחד יוצא מהבית שעה לפני הזמן הרגיל. אבל כולם עושים את אותו הדבר. אז הפקקים מתחילים כבר שעה לפני כן. כדי להגיע לעבודה בזמן, אנשים צריכים לצאת מהבית בשעה ארבע וחצי "בבוקר", דבר עום ביומו.
תחבורה ציבורית
הפיתרון הרצוי הוא תחבורה ציבורית. הרעיון הוא למרר את החיים לנוסעים במכוניות, כך שיעברו לתחבורה הציבורית. כלומר, במקביל להפעלת "נתיב פלוס" צריך להפעיל תחבורה ציבורית אפקטיבית, שהאנשים ירצו לנסוע בה. אבל התחבורה הציבורית, בקווים רבים, איננה דבר מלהיב. האוטובוסים, פועלים בלוח זמנים לא מספק, נוסעים לאט, עוצרים בתחנות, ואינם מבטיחים הגעה בעגלה ובזמן קריב.
אבל אם התחבורה הציבורית תהיה אפקטיבית, הבעייה תיפטר – ולא נצטרך "נתיב פלוס" ושום פיתרון אחר מסוג זה. חלק חשוב מתחבורה ציבורית זה הרכבת ורכבת תחתית. כשיש רכבת יעילה, בלוז זמנים סביר, עם קרונות שיכולים להכיל את כל הנוסעים – זה יכול להוריד מאוד את נמספר המכוניות שעל הכביש, רכבת עילית, בין-עירונית, ורכבת תחתית, תוך-עירונית. אבל רכבת ורכבת תחתית הן דבר יקר, הן דורשות השקעות עתק, בהכנת המסלול, בהנחת הפסים ובקניית הקרונות. מבחינת משרד האוצר, כל השקעה ברכבת – זאת הוצאה כספית, זאת הוצאה בעין. "נערי האוצר" אינם מסוגלים לחשוב לטווח ארוך, ולהבין, שההוצאה הזאת תשלם את עצמה, כאשר הרכבת, והרכבת התחתית, תסענה את הנוסעים ותקבלנה מהם את דמי הנסיעה. זה שיקול כספי, כאשר השיקול של איכות החיים איננו שיקול בעיני "נערי האוצר". אבל בעובדה מנכ"ל הרכבת פוטר, כנראה, משום שהזמין קרונות רכבת, בלי שקיבל את התקציב לכך ממשרד האוצר. אלה הקרונות החסרים היום, שבגללם אנשים אינם מצליחים לעלות על הרכבת כשהיא מגיעה לתחנות הביניים, והם נופלים על הפסים.
תחבורה בשבת
אם יהיו פחות מכוניות בידי האזרחים, יהיה יותר שימוש בתחבורה הציבורית, פחות מכוניות על הכביש ופחות פקקים. כאשר משפחה מחליטה אם לרכוש רכב או לא, הוצאה כספית כבדה, אחד השיקולים שלוקחים בחשבון הוא היעדר תחבורה ציבורית בשבת. שבת היא יום המנוחה של 78% מאזרחי ישראל ולכן המשפחות רוצות לנסוע לאתרי הפנאי, למשפחה, או ר"ל לקניון לעשות קניות שלא היה זמן לבצען בימות השבוע. לכן כל משפחה צריכה רכב פרטי. אפשרות ההתניידות בשבת למי שאין לו רכב פרטי - די מצומצמות. למשל, אין דרך להגיע בשבת מבאר שבע לתל אביב, או חזרה, אלא במכונית פרטית, או בנסיעה מיוחדת במונית בעלות של מאות שקלים. לכן יש יותר מכוניות בשטח, וכשיש מכוניות - גם נוסעים בהן לעבודה ולקניות גם באמצע השבוע.
אז זה המצב כרגע, ולא ניראה לי שהוא הולך להשתפר בעתיד הקרוב.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 1,053,799 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, תחבורה, רכבת, נערי האוצר, סמוטריץ', תחבורה ציבורית, לראות את התמונה השלימה, איכות החיים, דת, יהדות, שבת, אוי לנו מן הביורוקרטיה, באר שבע, לפעמים זה כל כך נכון, תובנות,