המעטים שעדיין קוראים את הגיגי, ודאי ירימו גבה וישאלו למה מתכוונת הכותרת? (אותה למדתי כבדיחה לפני עשרות שנים). תאמינו לי שלמרות שמזמן לא כתבתי, דבר שעלה לי בבריאות ובעליה במשקל, בינתיים (כנראה לא לזמן רב) אני מוצאת קשר בין הכוונות שלי והכתיבה שלי. הקשר הוא אביגדור ליברמן שהוא כנראה יהיה "הקש" שישבור את גב הגמל, דהינו את הממשלה שלנו. נכון, קצת קשה להשוות את אביגדור ליברמן המסיבי ל"קש" ואת ממשלתו לגמל, למרות שאם נחשוב קצת נבין שגם לממשלה שלנו כמו לגמל תקועה שנים גיבנת על הגב. מה גיבנת? הייתי אומרת אפילו שהיא גמל "רב גיבנתי".מעטים מכם אולי זוכרים את הרשומה שלי שבה סיפרתי על התפתחות מריבה ביני (?)ובין בעלי חנות רהיטים שבה נכנסתי לקנות כסא רגיל. למה נזכרתי בסיפור זה עכשיו? תקראו ותבינו (ותפנימו!).
שלום, אמרתי בכניסתי לחנות שבה ישבו זוג בגיל "מעבר" וגבר צעיר. "שלום לך, במה אפשר לעזור לך?" פנו אלי ביחד ובחיוך הזוג בשפה יפה ועשירה (בלי ציניות) של פושקין, לרמונטוב וטולסטוי. חייכתי בחזרה ועניתי אומנם בשפה דלה יותר אבל האמורה להיות שפה של מקומיים ז"א עברית. למה, שאלתי בחוסר זהירות, כי הם היו שלושה...למה אתם פונים אלי ברוסית כאשר אנחנו בישראל? כאן התחילו חילופי דברים בשתי שפות שגרמו לי בקושי לברוח מהאימפריה הזרה (למרות שנולדתי בסיביר). למרות הגיל, אני זוכרת במדויק את מילות הפרידה שזכיתי בתוספת קללה עסיסית לדרך. "כדאי שכולם יתרגלו. כולכם תלכו מפה. ישראל תישאר שלנו, רק שלנו".
"קיבינימץ" אני חושבת לעצמי, תוך שאני אורזת מזוודה...לאן לנסוע?