אני חי את החיים מהצד

אני לא חי את החיים  כמו כולכם,
אני מתבונן עליהם מהצד.
הם עוברים לידי,
סוערים ומלאים,
אבל אנשים אחרים חיים אותם.
אין אותי בעולם,
אני לא קיים.


בגיל 14 קראתי לראשונה באינטרנט שלתחושות שלי יש שם, דיספוריה מגדרית, והבנתי שאני בעצם טרנסג'נדר. אבל גם לפני שהבנתי את המצב לאשורו, סבלתי שנים מהתעסקות אובססיבית במגדר שלי, שנאה עצמית, שנאה לאיברי המין ולסימני המין שלי, שנאה לבגדים נשיים ונסיון להתלבש בבגדים שמזכירים בגדי גברים, במסגרת המגבלות של הקהילה הדתית.
_
התפללתי לאלוהים שיהפוך אותי לבן, שאתעורר בבוקר ואגלה שהחיים כפי שהכרתי אותם היו חלום ואני למעשה זכר. 
_
תופעה נוספת שסבלתי ועודי סובל ממנה היא מחשבות על מציאות מדומה בה אני גבר. המחשבות האלו הפכו במשך השנים מרצוניות לכפייתיות.
אפשר לומר שיש שתי זהויות שמתקיימות בגוף שלי.
הזהות העיקרית היא הזהות של הגבר שאני באמת. קוראים לו דניאל, הוא בחור קצת שקט, מכונס, אולי עצוב כי כלאו אותו כבר 20 שנה. יש לו תספורת קצרה ומשעממת ויש לו זיפים שהוא משאיר בכוונה כי זה יפה. לזהות המשנית קוראים שיראל (בדוי). קוראים לה שיראל כי ככה, זה השם שלה בתעודת זהות. שיראל מתאפרת ולובשת בגדים נשיים ועקבים אפילו שלא בא לה. כי ככה כולם עושים, ושיראל היא קצת חלשת אופי בנושא הזה. 
שיראל היא המסיכה, המעטפת- הגוף. דניאל הוא מה שבפנים. המאמינים יקראו לזה- הנשמה, אחרים יגידו- המוח. אבל לי זה באמת לא משנה, כי כך או כך, אני כלוא בתוך גוף של מישהי אחרת. אני לא באמת קיים. אני רק מחשבות והגיגים, רצון חזק וכאב עצום.
_
יש רק שני מקומות בהם אני גבר. בעולם שקיים בדמיון שלי- ובאינטרנט. בלילה במיטה, כשאני מתקשה להירדם או אפילו סתם ברגעי המתנה ארוכים באיזה משרד, אני מתנתק לרגע מהמציאות האמיתית והמחרפנת בה אני בחורה, ומדמיין את החיים שלי כגבר. ובאינטרנט, אני קיים בהמון אתרים עם שם משתמש גברי והמון חברים וירטואליים שמתייחסים אליי כגבר. אל דמותי בשני המקומות האלו אני נכנס בהתלהבות ובכמיהה להיות אני, ויוצא עם תחושת התפכחות קשה וכבדה. אני מרגיש ביתר שאת את הניגוד בין הדמות שיושבת מול המחשב ובין החיים הוירטואליים שהיא מנהלת. אני קם מהדמיון ובבת אחת נזרק לתוך גוף נשי ועולם שלם של משפחה וחברים שבטוחים שאני אישה ומתייחסים אליי כאל אישה. זה מפיל אותי אל בור שחור שלא נגמר של דיכאון ומחשבות קשות על טעם החיים (דרך מעודנת להגיד "מחשבות אובדניות"). 
_

כאן, בבלוג, זו הפעם הראשונה בה אני מבטא את האישיות השלמה שלי. פה- אני קיים כגבר טרנסג'נדר, לא סתם כגבר ולא סתם כאישה- כמו שאני קיים בפינות שונות של החיים. זו פעם ראשונה שאני מציב מול עצמי מראה ומנסה להתמודד עם האמת המליאה על עצמי. זה יהיה ארוך, כואב ומלא מוגלה. אבל זה אני, ואני חייב להתמודד עם עצמי. בהצלחה לי.