יותר משאנו שומרים את השבת – השבת שומרת עלינו
הלכות שבת – הלכות שנים מקרא ואחד תרגום
א. אמר רב הונא בר יהודה אמר רב אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון. שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכים לו ימיו ושנותיו [ברכות ח' ע"א]. וזאת אף על פי ששומע קריאת התורה משליח צבור [או"ח סימן רפה' א'].
ב. כתב מרן שלמוד הפרשה עם רש"י חשוב כמו תרגום, וסיים וירא שמים יקרא תרגום ופרוש רש"י. ומכל מקום כתבו המקובלים שעיקר שתים מקרא ואחד תרגום, זה קריאת התרגום [שם ב'-כפה"ח ס"ק כב']. ועוד עדיפות שזה נתקבל בסיני [ה"ע ח"ג עמוד נה'].
ג. מי ששעתו דחוקה יכול לקרא שתים מקרא ואחד תרגום, החל מיום ראשון כפסק מרן השלחן ערוך [שם נא']. ועיקר קריאתה לדעת המקובלים ביום שישי אחר תפילת שחרית, ודלא כהשל"ה שכתב אחר חצות [רפה כפה"ח ס"ק כד'].
ד. לפי דברי המקובלים צריך לקרא כל פסוק שנים מקרא ואחד תרגום עד סיום כל הפרשה. ומכל מקום מי שזמנו דחוק, יכול לקרא כל הפרשה פעם אחת, ויחזור לקראה עם השליח צבור פעם שניה, ואחר התפילה יקרא עוד הפעם תרגום [ה"ע ח"ג נג'].
ה. לדברי המקובלים לכתחילה לא יפסיק באמצע שנים מקרא ואחד תרגום בשום דבור, ורק אם צמא לשתות יכול להפסיק ולברך [רפה כפה"ח ס"ק טו']. או אם שאלוהו דבר הלכה יכול להפסיק ולענות [ילק"י ד/א עמוד שנט].
ו. מצוה שישלים הפרשה קודם שיאכל ביום שבת, ואם לא השלימה עד אז יזדרז לקרות קודם מנחה. ויש אומרים שאפשר עד יום רביעי, ויש אומרים שאפשר עד שמיני עצרת [רפה ד']. ולפי זה יכול לקרא ממנחה של שבת שתים מקרא ואחד תרגום של פרשה הבאה [ילק"י ד/א שנט].
ז. גם פסוק שמע ישראל יקרא שנים מקרא ואחד תרגום, ואין בזה חשש של אומר שמע שמע, שהרי רואים שקורא שתים מקרא ואחד תרגום [ה"ע ח"ג נג']. ופרשת וזאת הברכה, יקראה ביום הושענא רבה שזה ערב שמיני עצרת [ילק"י ד/א שסה].
ח. אף על פי שאין קוראים מקרא בלילה והוא הדין תרגום, מי שדחוק, יכול לקראה בליל שבת, כגון תלמידי חכמים שאין להם זמן ביום שישי שעסוקים בכתיבת שו"ת [ה"ע ח"ג נא']. ולקרא פעם אחת עם השליח צבור יכול לכתחילה. אבל לקרא כל השתים מקרא ואחד תרגום תוך כדי קריאת השליח צבור, אף על פי שהדבר מותר, אין כדאי, שמפסיד קריאתה בצבור [רפה ה'].
ט. קריאת פרשיות החגים אין צריך לקראה שתים מקרא ואחד תרגום, שהרי יקראם בפרשיות השבוע [שם ז']. ואשה פטורה מקריאת שתים מקרא ואחד תרגום [ילק"י ד/א שסא], ואבל בתוך שבעה, חייב בזה [שם שסה].
י. אדם שקשה עליו הקריאה, מכל מקום חייב בקריאת שתים מקרא ואחד תרגום, ויכול לצאת ידי חובה על ידי אדם אחר הקורא שתים מקרא ואחד תרגום ומכוון להוציאו, מדין שומע כעונה. ולגבי סומא ואילם, ישנה מחלוקת אם חיבים, וכדאי שישמעו מאדם אחר, ויכונו לצאת ידי חובה [שם שסג].
יא. אין הקריאה בטעמים מעכבת בשנים מקרא ואחד תרגום, ומכל מקום מצוה מן המובחר לקראה בטעמים. ומצוה ללמד את הקטנים לקרא בטעמים. ואין התרגום צריך טעמים [ה"ע ח"ג נז'-שם שסב].
יב. נוהגים בגמר הקריאה, שחוזר על הפסוק האחרון אחר התרגום, כדי לסיים במקרא [רפה כפה"ח ס"ק לג'].
השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!
זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו [בדרך המופיעה למטה]:
הלימוד לזכות:
זיווג _______________ בת/בן _________________
פרנסה______________בת/בן__________________
בריאות______________בת/בן__________________
זרע-קודש____________בת/בן__________________
ולהבדיל:
לעילוי______________ בת/בן_________________
{ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}
יקובל ברצון,אמן!