באותו יום מצא עצמו הסוכן החשאי גיא אג"ח 008 בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק נוסע לעבודה באוטובוס. כן, זה מאוד מוזר, אבל האופנוע שלו היה במוסך והוא נאלץ להצטרף לפשוטי העם.
לא אדם נחוש כגיא אג"ח יישבר בנסיבות כאלה! הוא החליט להתייחס למצב היוצא דופן כאל הזדמנות לחדד את כישורי ההסוואה והמעקב שלו. נראה היה שהוא הצליח: אף נוסע אחר באוטובוס לא זיהה אותו כסוכן חשאי. אפילו הנהג התייחס אליו כאל נוסע רגיל.
גיא התחיל לעקוב בקפידה אחר נוסעת בלונדינית חשודה, אך הוא שמר על עירנות כללית. הוא ציין לעצמו כי ברדיו מתנגן שיר שהוא אוהב – under pressure של להקת קווין ודיוויד בואי – ואז הוא הופתע לשמוע את המגיש ברדיו מציין כי השיר הושמע לרגל יום הולדתו ה-70 של פרדי מרקורי.
משהו כאן היה מאוד חשוד. ככל הידוע לגיא, פרדי מרקורי (כמו גם דיוויד בואי) לא היה בין החיים.
ממתי חוגגים יום הולדת לאדם מת?
ביד בוטחת שלף גיא את הטלפון שלו – ששימש גם כפנס וכקונסולת משחקים – ופתח את ויקיפדיה בערך "פרדי מרקורי". אכן הוא לא טעה (וזה לא מפתיע כי לעולם הוא לא טועה): פרדי מרקורי מת כבר לפני כמעט 25 שנים! (וכן, אם הוא היה חי הוא היה חוגג יום הולדת השבוע ב-5.9).
בחושיו המחודדים הבין גיא כי לא ייתכן שפרדי מרקורי מת ב-1991. אם זה היה קורה, לא היו חוגגים את יום הולדתו. ייתכנו רק שתי אפשרויות: או שהוא עדיין חי אך מתחבא, או שהוא לא מת מוות טבעי אלא נרצח ומותו הושתק ע"י הרשויות (רשויות האויב המסוכנות כמובן), אבל המגיש ברדיו יודע את האמת ודרכו לרמוז עליה היא בחגיגת יום ההולדת.
האפשרות השנייה נשמעה לגיא הגיונית יותר. אם פרדי מרקורי היה עדיין חי, מתישהו בעשרים וחמש השנים שחלפו ממותו (לכאורה) הוא היה צץ.
שנים של אימונים גרמו לגיא להחליט מיד מהו הצעד הבא: הוא הכיר אתר שנועד בדיוק למקרים שכאלה: google.com .
ביד בוטחת הוא הקליד באתר (שעזר לו רבות בפענוח תעלומות גדולות בעבר) את השאלה: "מי רצח את פרדי מרקורי?"
תוך 0.47 שניות התקבלו כ-5,310 תוצאות כשהראשונה שבהן נראית רלוונטית מאוד: תיאור חקירה של בלש פולני שבדק את אותו מקרה עצמו לפני כמה שנים.
גיא שקע בתיאור המקרה וכמעט החמיץ את התחנה שלו. ברגע האחרון הוא זיהה בזווית העין את הסכנה המוחשית. הוא זינק ממקומו כמו פנתר המזנק ממושב אוטובוס ותוך קריאות "רגע נהג! רגע נהג!" הוא הסתער לכיוון הכללי של הדלת תוך שהוא מקפיד לא לפגוע באזרחים תמימים שנקלעו לקו האש. (הוא פגע בטעות בגבר שעמד בדרכו אך הניח שזה היה ללא ספק סוכן אויב ולא אזרח תמים – אחרת מדוע הוא ניסה למנוע ממנו לרדת בתחנה של הסוכנות?)
גיא ציין לעצמו בסיפוק את הצלחת המשימה. הוא ניגש למשרדו, מזג לעצמו כוס נסטי אפרסק, ניער אותה קלות (תוך שהוא נזהר שלא להשפריץ מיץ על בגדיו) והתיישב לקרוא את שארית תיאור החקירה של הבלש הפולני עלום השם.
הוא הופתע לגלות שהבלש הגיע למסקנה כי מרקורי לא מת כלל אלא מתחבא בדירת מסתור עם אלביס פרסלי (המלך) ופרינס (הנסיך – שמסתבר שגם הוא כלל לא מת). הוא עוד יותר הופתע לגלות כמה אוכל צרך אותו בלש תוך כדי החקירה. גיא בז לו בליבו, כי הוא עצמו שמר על דיאטה חמורה ומשטר אימונים קפדני כדי להיות בכושר שיא כראוי לסוכן חשאי.
האם ייתכן שהאכילה המופרזת גרמה לטעויות בחקירה של אותו בלש פולני ומרקורי למעשה נרצח?
גיא החליט לאכול היום ארוחת צהרים גדולה במיוחד כדי לבדוק את השפעתה על שיקול דעתו. אם הוא יגלה שארוחה כזאת רק מחדדת את מוחו (החד גם כך – עם חידוד נוסף הוא יהפוך לנשק קטלני עוד יותר!) – הוא יקבל את מסקנת הבלש. אחרת, הוא ישקול ללכת להופעה של קווין ואדם למברט כדי לאסוף ראיות נוספות.
מוסר השכל: לא כדאי לערבב שני מוחות מבריקים ברשומה אחת (במיוחד כשהם חדים כל כך)
שבת שלום!
תודה לחברי בעז על הרעיון לכתוב עוד רשומה לזכרו של פרדי מרקורי שאם לא היה מת היה חוגג יום הולדת 70 השבוע
והרשומה המומלצת היא – סופרמן – בבלוג של טל אייזנמן
התמונה באדיבות ויקיפדיה