כבר יותר מדי זמן לא יצא לי לטייל עם גל בטבע. תכננו על בוקר נעים, והיו אמורים להצטרף עוד חברים שהיה לי עניין להכיר. רק שהם לא הגיעו, והיה לי אותו ואת יונתן הקטן לעצמי. בתוכנית היה לבקר במפלי מונרוביה – אחד מסדרה ארוכה ויפה של מפלים במורדות של הרי סאן-גבריאל, צפונית מזרחית ללוס אנג'לס. גם מכיר את כולם, וכבר מזמן חשבנו להגיע לשם. זו אמנם לא העונה המועדפת, שהרי המקום ידוע בשפע הפרחים שלו, בעונה האביבית. אבל בכ"ז, אחרי יום של גשמים קיווינו שיהיה יפה. וכך היה.
גל כבר פרסם רשומה על הטיול הזה שלנו, רשומה יפה שבה קרא למקום "היער המכושף", וזה תיאור בהחלט הולם למראות מאותו היער היפה. אבל תיכף אגיע לזה, כי לרוב עדיף להתחיל מההתחלה. אז אחרי שהגענו לסביבה ועצרנו לרגע לצלם נץ יפה בראשו של עמוד חשמל (לגל יצאה תמונה טובה יותר, אני לא ממש הצלחתי דרך החלון הקדמי). זה מה שיצא לי:
נכנסנו למתחם, והצצנו למרכז המבקרים הקטן והחביב, שמציג מגוון של בעלי חיים מהסביבה (לא צילמתי, אבל מוזמנים לראות אצל גל). הצצה קצרה לנוף היה והמעונן, ותחילת צעידה מהירה בשביל. פשוט היה קר. הבגד והכובע לקרחת לא הספיקו לחמם, אבל ההליכה כן. צילום קצר ליד המרכז, ונכנסים ליער. ושם, כמו שכתב גם, יש נחל זורם ושביל מכושף. ברור שמזמין לצלם. אז הנה, כמה מהמראות של המקום:
מבט על הנוף
במתחם המרכז
היער המכושף
מגיעים למפל. מפל נחמד, לא גבוה מדי, ובאופן משונה ניתן לגשת ממש אליו. ברור שמצלמים:
מסתובבים וחוזרים לאוטו. ושוב מצלמים לאורך הדרך את הסבך הירוק, המשובץ בכתמים רבים של עלים צהובים/כתומים של עצי הדולב שעדיין נותרו עליהם עלים להשיר:
מבט נוסף לנוף, ממש לפני שנכנסים לאוטו, מרמז על מה שמזג האויר עתיד להביא, עם עננות הולכת וכבדה:
יורדים לעיר הסמוכה (מונרוביה, כמובן), לעצירת קפה ומאפה. ואני מצלם קצת את העננים ההולכים וכבדים, ומראה קצר של הסביבה הקרובה. לא כל הצילומים יצאו מוצלחים, אבל בכ"ז, הנה כמה:
ובקיצור – יופי של טיול בוקר קצר וחורפי, שהזכיר לנו כמה נחמד לטייל יחד.
אז בטח נשוב ונטייל עוד כבר בקרוב.
איחולים לשבוע מוצלח ומהנה
וכמובן, שוב, שנה אזרחית טובה לכולנו
